אז חשבתם על רעיון, הקמתם חברה והתחלתם את הפעילות של הסטארט-אפ. לאחר תקופה הנה הגיע הרגע לו קיוויתם – משקיעים זרים התחילו להתעניין בכם. במהלך תהליכי הגישוש מסבירים לכם אותם משקיעים כי הם מאוד מעוניינים להשקיע בכם, אבל מבחינתם ההשקעה צריכה להתבצע לתוך חברה זרה בסביבת מס נמוכה.

מהו היפוך שרוול?

לאחרונה אנו עדים למגמה נרחבת של בקשות לשינוי מבנה האחזקות בחברות ישראליות.
במסגרת שינוי המבנה, בעלי המניות של חברה שהתאגדה כחברה ישראלית יבצעו שינוי באחזקותיהם כך שהחברה הישראלית בבעלותם תועבר להחזקתה המלאה של חברת האם הזרה החדשה. לאחר שינוי המבנה, בעלי המניות יחזיקו בחברת האם אשר תחזיק במלוא הון המניות של החברה הישראלית. השם הנפוץ לשינוי מבנה מסוג זה הינו "היפוך שרוול".

לשינוי מבנה מסוג זה יש השלכות והשפעות מגוונות, בין היתר משפטיות ומיסויות. בנוסף, יש לזכור כי המהלך דורש הערכות בישראל וכן חובת דיווח במדינת התושבות של החברה האם. אנו נתמקד במאמר זה בהשלכות המס הרלוונטיות בישראל לבעלי המניות ולפתרון האפשרי.

למה לבצע היפוך שרוול?

קיימים משתני החלטה רבים המשפיעים על קבלת החלטה לביצוע היפוך שרוול, כגון:

• גיוס משקיעים זרים – בהמשך לדוגמא שניתנה מעלה, ישנם משקיעים שלא מוכנים להשקיע ישירות בחברה ישראלית, אלא מבקשים להשקיע בחברה זרה לעיתים מטעמי מיסוי שנוחים להם.
• סיבות גיאופוליטיות – ישנם שווקים עמם חברות ישראליות אינן יכולות לקיים יחסים כלכליים ישירים מסיבות שונות, כך שהיפוך שרוול מהווה לעיתים פתרון לדרכי התקשרות אלו.
• הנפקה – לעיתים הנפקות באמצעות חברות שאינן ישראליות יכולות להתבצע ביתר קלות בבורסות מחוץ לישראל.

המחוקק

ברירת המחדל הינה כי שינוי מבנה האחזקות מהווה אירוע מס ברמת בעלי המניות, אשר למעשה מעבירים את האחזקות שלהם בחברה הישראלית בתמורה למניות בחברה האם. יחד עם זאת, המחוקק הישראלי הבין בשנת 1994 את הצורך לספק מענה המאפשר לחברות ולמשקיעים לבצע שינויי מבנה הנדרשים מבחינה עסקית וכלכלית. בהתאם, המחוקק מאפשר לדחות את אירוע המס בעת העברת המניות כאמור ככל שמדובר בשינוי מבנה אשר מבחינה מהותית לא הוביל למימוש כלכלי אמיתי, וזאת בשל השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים. לאחרונה החוק הרלוונטי עבר תיקונים והתאמות, כך שהוגמשו המגבלות הכרוכות בשינוי מבנה, בין היתר, משום שהמחוקק הבין את היקף השינויים התכופים בעולם הגלובאלי והצורך העסקי לבצע "היפוך שרוול".

הערכות

כאמור, היפוך שרוול הינו שינוי מבנה המאפשר דחייה של אירוע המס. ככל שמדובר בחברה אם זרה (המצב הרווח) נדרש אישור כאמור, אשר ניתן על ידי פנייה לקבלת החלטת מיסוי ממס הכנסה.

על מנת להבטיח כי דחיית המס המתבקשת אינה נעשית לצורך הפחתת חבות המס של בעלי המניות או של החברה במועד שינוי המבנה וכי לשינוי המבנה תכלית עסקית וכלכלית, הטיל המחוקק מספר מגבלות ותנאים להם כפופים בעלי המניות והחברות המשתתפות בשינוי המבנה. בנוסף. להלן על קצה המזלג עיקרי המגבלות.

מגבלות

דילול – ראשית, נדרש כי הקצאת הזכויות בחברה האם תהיה זהה לחלק שהוחזק לפני ההעברה על ידי בעלי המניות בחברה הישראלית תוך שמירה על שווי הזכויות כפי שהיה. כמו כן, במסגרת "היפוך השרוול" נדרש כי לא תועבר תמורה הן בכסף והן בשווה כסף. בנוסף, במשך "התקופה הנדרשת" (תקופה בת שנתיים החל ממועד שינוי המבנה) בעלי המניות הקיימים עובר לשינוי המבנה יחזיקו לפחות 25% מהזכויות בחברה האם, וכן לא ניתן למכור את החברה הישראלית במשך תקופה זו. יצוין, כי בחברות "עתירות מו"פ" ניתן לדלל לא מגבלה, בין היתר בכפוף לכך שבעלי המניות עובר לשינוי המבנה אינם מוכרים את אחזקותיהם במהלך התקופה הנדרשת.

חלוקות דיבידנדים – במסגרת החלטות מיסוי הניתנות על ידי רשות המיסים קובעת רשות המיסים הוראות והגבלות מיוחדות בקשר לחלוקות דיבידנדים. יצוין כי לרוב, בחברות סטרטאפ בתחילת הדרך, בהן נצברים בעיקר הפסדים, ההגבלות אינן מהותיות.

נאמנות – בנוסף נדרש במסגרת החלטות המיסוי כי כל הזכויות בחברה האם המוחזקות על ידי בעלי מניות חייבים (תושבי ישראל) וכן מניות החברה הישראלית יופקדו בנאמנות, שמטרתה הנה לאכוף את המיסוי של בעלי המניות החייבים במס בישראל וכן בדיקת עמידה בתנאי מגבלות הדילול. מנגד, נדרשים בעלי המניות הזרים להצהיר על היותם תושבי חוץ ולצרף אישור תושבות לצרכי מס ממדינת תושבותם.

השינוי בחוק – המסלול הירוק

כאמור, לאחרונה, לאור סיבות מגוונות הפנייה להחלטת מיסוי להיפוך שרוול הפכה לנפוצה יותר. ככלל, פנייה להחלטת מיסוי מהמחלקה המקצועית של מס הכנסה הינו הליך ארוך אשר יכול, במקרים מסוימים, להוות חסם לעסקאות שדורשות שינוי מבנה מידיי. לאור זאת ולאור הצורך ההולך ומתגבר לבצע "היפוכי שרוול", רשות המיסים אפשרה לאחרונה, בכפוף לתנאים מסוימים, לבצע "היפוך שרוול" באמצעות "מסלול ירוק" שאמור לפשט ולזרז את התהליך.

"המסלול הירוק" מיועד להיפוך שרוול לחברה אם זרה וככל שמתקיימים מספר תנאים כגון, בין היתר- מדינת התושבות של החברה הזרה הנה מדינה אשר לישראל יש עמה אמנה למניעת כפל מס, שיעור מס החברות באותה המדינה עולה על 15%, שיעור הניכוי במקור על דיבידנד במסגרת האמנה הנו לפחות 10%, מועד התאגדותה של החברה הישראלית הינו לאחר יום 1 בינואר, 2018 ועוד. למען הסדר הטוב, יובהר כי נקבעו במסגרת מסלול הירוק הוראות דומות לעניין מגבלות הדילול, חלוקת הדיבידנדים והנאמנות שתוארו לעיל.