שווייץ וישראל מועילות זו לזו ויכולות לעשות יותר

הצלחת הכלכלה השווייצרית ולקחיה מישראל

הכלכלה השווייצרית מצליחה לשגשג הודות לשיטת הממשל הייחודית שלה, לכלכלה הליברלית ולמערכת החינוך המצליחה שלה. עם זאת, היא יכולה ללמוד גם מהגישה היזמית והנכונות לקחת סיכונים של ישראל.

לישראל ולשווייץ יש מספר מאפיינים משותפים: האוכלוסיות שלהן כמעט באותו גודל, הצלחתן הכלכלית מתבססת על "כוח המוח" ולא על משאבי טבע, ושתי המדינות הן בין החדשניות ביותר בעולם. לכן אין זה מפתיע שהקשרים המדעיים והמסחריים בין אומת הסטארט-אפ לבין המדינה החדשנית מספר אחת משגשגים.

בשנת 2018, שווייץ הייתה הספקית השנייה בחשיבותה של טובין ושירותים לישראל, לאחר ארה"ב, עם סך של כ-8 מיליארד דולר. היצוא הישראלי לשווייץ היה קטן יותר, כ-1.35 מיליארד דולר. הנתונים הרשמיים מראים שייצוא מישראל לשווייץ עומד על 2 מיליארד דולר, בעוד היבוא משווייץ עומד על 739 מיליון דולר.

בשבע השנים האחרונות, ההתפתחות הבולטת היא הצמיחה האקספוננציאלית ביצוא שירותים מישראל לשווייץ, מ-50 מיליון דולר בשנת 2012 ל-459 מיליון דולר אשתקד. מדובר בעלייה פי עשרה, והכפלת היצוא של שירותים מ-408 מיליון דולר ל-937 מיליון דולר. כלומר, הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין שתי "מעבדות הייטק" מבוסס על הכלכלה הדיגיטלית.

שווייץ היא אומת תעשייה עם חברות ענק בתחומי הפארמה, מכונות, מתכת, מזון, ושעונים. שווייץ משקיעה הון במו"פ (3.2% מהתמ"ג שלה, 14 מיליארד דולר), לעומת 11 מיליארד דולר בישראל (4.2%). הפריון הגבוה ביותר בעולם הוא המתכון לשימור היתרון התחרותי שלה.

בנוסף, לשווייץ מדיניות ליברלית מאוד. היא משולבת בשוק האירופי, ונהנית מהסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, כולל ישראל וסין. המדינה האלפינית הייתה השנייה באירופה לאחר איסלנד שחתמה על הסכם סחר חופשי עם בייג'ינג בשנת 2013. מאז, ניכרת צמיחה מתמדת בסחר עם סין, מה שתרם לתעשיית היצוא שלה.

להצלחת המודל הכלכלי השווייצרי יש שלושה מאפיינים מרכזיים:

  1. היציבות הפוליטית: מאז 1959 שולטת בשווייץ כמעט אותה קואליציה.
  2. המערכת הפדרלית המבוזרת: המאפשרת תחרות בין 26 הקנטונים, כשהמיסוי התאגידי והאישי ברובו נתון לסמכותם. לדוגמה, בקנטון ברן המיסוי על תאגידים הוא מעל 20%, ובקנטונים צוג ונידוולד – פחות מ-15%.
  3. המערכת החינוכית: המתמקדת בהכשרה מקצועית ומספקת לחברות כוח עבודה מיומן לפי צורכי המשק. כשליש מהצעירים מצטרפים לשוק העבודה בגיל 16 במקום ללמוד רק באקדמיה.

היופי במודל הזה הוא שכל אחד יכול ללמוד באוניברסיטה גם לאחר שהחל בקריירה מקצועית כשוליה. אם יש רצון ויכולת – בנאים ונגרים יכולים להפוך לאדריכלים.

מאפיינים אלה משכו תאגידים בינלאומיים רבים, וכיום פועלות בשווייץ כ-25,000 חברות בינלאומיות, כולל ריכוז משמעותי של חברות ברשימת ה-500 של מגזין פורצ'ן.

קבוצת נסטלה, הנוכחת משמעותית בישראל, היא החברה השווייצרית הגדולה ביותר מבחינת כמות העובדים שהיא מעסיקה (320,000 עובדים ברחבי העולם). גלנקור מובילה במחזור השנתי (יותר מ-200 מיליארד דולר). ABB, נוברטיס ורוש הן חברות נוספות שמדורגות בעשירייה הפותחת. כולן פועלות בישראל.

לפני שנתיים, הבנו שהזירה היזמית בישראל לא מודעת מספיק לפוטנציאל שיש בשווייץ. שאלנו: "למה לבצע אקזיט בקליפורניה כאשר שווייץ הקרובה יותר יכולה לפתוח בפנינו את דלתות העולם?"

פתחנו תוכנית דינמית, שנועדה להכיר לחברות הישראליות את ה"אקוסיסטם" של שווייץ. במרץ 2020 נשיק את ה-Lean Launchpad ישראל-שווייץ. אנו מזמינים סטארט-אפים ישראליים ושווייצריים לעבוד יחד בחלל משותף, בשווייץ ובישראל.

מטרתנו היא – הפריה הדדית, אשר תוביל את החברות החדשניות של ישראל לפתח את מוצריהן ולראות בשווייץ בסיס מעולה לפריצה לעולם. ובמקביל, נשמח להזריק קצת נועזות ישראלית להרגלים השווייצריים.

השווייצרים יותר מודעים לסיכון מאשר לוקחי סיכונים. בשווייץ קשה להתאושש מפשיטת רגל, בעוד הון סיכון ישראלי מחפש אנשים שלמדו מהטעויות שלהם.

חשוב לקדם השקעות הון סיכון בשווייץ. 1.24 מיליארד דולר הושקעו בסטארט-אפים שווייצריים ב-2018, לעומת 6 מיליארד דולר בישראל.

יש שיטענו שהחדשנות בשווייץ מתרחשת במאות אלפי העסקים הקטנים והבינוניים באותה מידה כמו בתאגידים הגדולים. כמו כן, הודות למנטליות הזהירה של השווייצרים, הרבה יותר חברות סטארט-אפ שורדות והופכות רווחיות. ייתכן. אך בעולם שבו סטארט-אפים הם כמו סירות מרוץ שמובילות את הדרך לנושאות מטוסים, אנחנו זקוקים להרבה יותר סירות מרוץ מאלה שיש לנו היום. ונתון זה ניתן ללמוד מישראל.

הכותב הוא שגריר שווייץ בישראל, ז'אן דניאל רוך